עולם האופנה ספג השבוע נסיגה משמעותית. ג'ון גליאנו, המעצב הגיברלטרי השנוי במחלוקת, הודיע כי הוא פורש מהרטרוספקטיבה הגדולה שתכנן מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק (המט) לאביב 2027. התערוכה, שכותרתה "ג'ון גליאנו: אופקים", נועדה להיות אירוע ציון דרך בקריירה שלו, אך היא לא תתקיים עוד. המעצב עצמו הודיע על ההחלטה בהודעה קצרה בפרופיל האינסטגרם שלו, שם מחק את כל הפוסטים הקודמים, והותיר רק את ההצהרה הרשמית.
ההחלטה לא הפתיעה את אלו שהיו מודעים למחלוקת שהתעוררה בשבועות האחרונים. הקהילה היהודית של ניו יורק וכמה תורמים למוזיאון הביעו את מורת רוחם מכך שמוסד כה יוקרתי יכבד אדם בעל היסטוריה של גליאנו. המעצב בן ה-65 פוטר מדיור בשנת 2011 לאחר שצצו סרטונים בהם נראה הוא, שיכור בבירור, משמיע קללות אנטישמיות וגזעניות. אירוע זה סימן נקודת מפנה בקריירה שלו, וכעת הוא חזר לרדוף אותו.
אמירה שתשנה הכל
בהצהרתו, גליאנו ביקש להבהיר כי ההחלטה הייתה שלו ושהוא קיבל אותה לאחר מחשבה רבה. המעצב טוען כי הוא ממשיך לקחת אחריות מלאה על הכאב שנגרם מדבריו בעבר, במיוחד כלפי הקהילות היהודיות והאסייתיות. הוא מכיר בכך שתערוכה, חשובה ככל שתהיה, אינה יכולה למחוק את מה שקרה או להפגין חרטה אמיתית. למעשה, הוא מאשר כי תיקון אמיתי הוא דבר שמודגם יום אחר יום, דרך התנהגותו של האדם לאורך זמן.
ההצהרה כוללת גם תודה מקרב לב לצוות המטרופוליטן, ובמיוחד למקס הולין, אנדרו בולטון ואנה וינטור. גליאנו אסיר תודה מעומק ליבו על הכבוד להקים תערוכה המוקדשת לו על ידי מוסד שהעריץ לאורך חייו. עם זאת, הוא מבין שהוויכוח סביבו עלול להציב את המוזיאון במצב קשה ולהסיח את דעתו מעבודת מכון התלבושות. לכן, בעצב רב, הוא החליט לפרוש.
הצל של 2011
כדי להבין מה קרה, עלינו לחזור לשנת 2011. גליאנו נעצר בפריז לאחר עימות במסעדה שם פלט קללות אנטישמיות, כולל ביטויים כמו "אני אוהב את היטלר". האירוע תועד בווידאו והופץ במהירות, מה שהוביל לפיטוריו המיידיים מכריסטיאן דיור, שם כיהן כמנהל קריאייטיב במשך 15 שנה. הוא גם איבד את בית האופנה שלו והורשע על ידי בית משפט צרפתי בגין קללות פומביות על רקע גזע, דת או מוצא אתני.
המעצב תמיד טען כי התנהגותו הושפעה ממאבקיו באלכוהול ובשימוש בחומרים אחרים. בעקבות השערורייה, גליאנו עבר גמילה באריזונה ונעלם מהחיים הציבוריים לזמן מה. חזרתו לאופנה לא הגיעה עד 2014, כאשר בית מרג'יאלה הפקיד בידיו את תפקיד המנהל הקריאטיבי. הוא נשאר שם במשך עשור, עד דצמבר 2024, והצליח להשיב לעצמו חלק מיוקרתו האבודה עם קולקציות שזכו לשבחים רבים מצד המבקרים.
לחצים ואיומים
ביטול התערוכה לא היה החלטה שהתקבלה בקלות ראש. על פי הניו יורק טיימס, נאמני המטרופולין וחברי הדירקטוריון בילו שבועות בניסיון למתן את הנזק שנגרם מהכרזת הרטרוספקטיבה. מנהיגים יהודים בניו יורק ובמקומות אחרים הביעו את התנגדותם לפרויקט, וכמה תורמים איימו למשוך את תרומותיהם הכספיות למוזיאון אם התערוכה תתקיים. אף דובר על שינוי תאריך גאלת המט 2027, שתוכנן ליום שני הראשון של חודש מאי.
אחד הקולות הביקורתיים ביותר היה זה של ג'ולי מנין, נשיאת מועצת העיר ניו יורק ובתו של ניצול שואה. מנין כינתה את החלטת המוזיאון "טעות חמורה" ושלחה מכתב לפקידי המטרופולין ודראה מהם לשקול זאת מחדש. בעל הגלריה ארנה גלימר איים גם הוא להסיר את המוזיאון מצוואתו, ואלישע ויזל, בנו של הסופר וחתן פרס נובל לשלום אלי ויזל, התנגד בפומבי לתערוכה.
התמיכה של אנה וינטור
למרות המחלוקת, גליאנו זכה לתמיכה בלתי מעורערת של אחת הנשים החזקות ביותר בתעשיית האופנה. אנה וינטור, מנהלת המערכת העולמית של ווג ומארגנת המט גאלה מאז 1995, כינתה את החלטתו של המעצב "אמיצה מאוד" והבטיחה כי גם הוא וגם המוזיאון זוכים לתמיכתה המלאה. לדעתה, הקריירה של גליאנו אינה מוגדרת על ידי רגע אחד, ודמיונו הבלתי מוגבל ויצירתו המופתית הופכים אותו לאחד המעצבים הבולטים בדורו.
מקס הולין, מנהל ומנכ"ל מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, תמך גם הוא בהחלטתו של גליאנו. הולין הצהיר כי לאחר שיקול דעת מדוקדק עם המעצב ובעלי עניין רבים, הוא מסכים שזה לא הזמן הנכון לקיים את התערוכה. המוזיאון אישר כי פרטי תערוכת האביב החדשה של מכון התלבושות ונושא המט גאלה 2027 יפורסמו במועד מאוחר יותר.
עתיד לא ברור
ביטול הרטרוספקטיבה מגיע בתקופה עדינה במיוחד עבור גליאנו. המעצב חתם זה עתה על שיתוף פעולה לשנתיים עם זארה, מותג הדגל של אינדיטקס , במטרה לפרש ולעצב מחדש פריטי וינטג' מהמותג. הקולקציה הראשונה שתנבע משותפות זו תושק בספטמבר הקרוב וצפויה להיות אחת ההשקות החשובות ביותר של השנה בתעשיית האופנה. שיתוף הפעולה, שהוכרז במרץ, מסמן את חזרתו המשמעותית של גליאנו לחזית האופנה לאחר עזיבתו את בית מרג'יאלה.
עם זאת, צל עברו ממשיך לרדוף את המעצב. החלטתו לפרוש מהמחווה למטרופוליטן עלולה לטרפד את שיקום חברתי מלא , שנראה כי הוא קרוב לסיומו עם הרטרוספקטיבה. גליאנו, שדיבר בגלוי על חמש עשרה שנות פיכחון והחלמה מאלכוהוליזם, יצטרך להמשיך ולהוכיח במעשיו שחזרתו בתשובה אמיתית. בינתיים, עולם האופנה תוהה מה יעלה בגורל הקריירה שלו והאם אי פעם יזכה להכרה המוסדית שהוא כל כך משתוקק לה.
המחלוקת פתחה מחדש ויכוח שנראה כאילו יושג. האם ניתן לסלוח ולכבד מעצב עם עבר כה שנוי במחלוקת על ידי המוסדות? התשובה, לפחות לעת עתה, נראית שלילית. גליאנו החליט לסגת ולוותר על מה שהייתה ככל הנראה ההכרה החשובה ביותר בקריירה שלו. אבל סיפורו מדגים שבעולם האופנה, הזדמנויות שניות אכן קיימות, גם אם לפעמים ההמתנה ארוכה מהצפוי.
בסופו של דבר, ביטול התערוכה "ג'ון גליאנו: אופקים" הוא תפנית בלתי צפויה בקריירה של אחד המעצבים המוכשרים והשנויים ביותר במחלוקת של העשורים האחרונים. גליאנו בחר לסגת במקום להציב את המטרופולין בעמדת פשרה , והוכיח שלפחות על הנייר הוא ממשיך לקחת אחריות על טעויות העבר שלו. כעת, עם שיתוף הפעולה עם זארה באופק, תהיה לו הזדמנות להוכיח שכישרונו נותר ללא פגע ושהחרטה שלו אמיתית. הזמן יגיד אם עולם האופנה מוכן לתת לו הזדמנות שנייה.